Atopic Dermatitis

במה בעצם מדובר?

מדובר בדלקת עור הגורמת לגירוד עז והנובעת מחשיפה לאלרגנים, בד"כ סביבתיים (קרדיות אבק, קשקשים, נוצות, אבקנים , עובשים וכו'). הסברה כיום היא שלבעל חיים הסובל מבעיה זו יש נטייה גנטית לכך.

איך המחלה מתבטאת?

היסטוריה אופיינית היא היסטוריה של גירוד ולעתים דלקת עור או אוזניים שהופיעו לראשונה בעוד הכלב בן חצי שנה עד 3 שנים. ישנם מקרים בהם יש בנוסף מופע עיני או של מערכת הנשימה שאז ההיסטוריה תכלול דימוע, הפרשות מהאף או התעטשויות.
מאחר ומדובר באלרגיה לגורמים סביבתיים בעיקר, ישנם מקרים בהם הסימנים הקליניים הם עונתיים, כלומר מופיעים או מחמירים בעונה מסוימת (למשל באביב -כאשר יש אבקנים בסביבה) ונעלמים עם חלוף העונה. אם כי היעדר עונתיות של הסימנים לא שולל אבחנה של המחלה.
סימנים קליניים אופיניים: גירוד – בשלבים הראשונים יכול להופיע כסימן יחיד, אדמומיות של העור ולקויות עוריות הנובעות מהגירוד עצמו ועל כן מצויות באזורים הכי מגרדים: שריטות, התקרחות, התעבות העור והיפרפיגמנטציה (העור הופך כהה יותר).
האזורים בגוף בהם רואים את מירב הלקויות הינם הפנים, חלקה הפנימי של אפרכסת האוזן, צוואר, בית השחי והמפשעות, בטן, חלקו התחתון של הזנב, כפות הרגליים וגפיים. כמו כן, לעתים יש דלקות אוזניים.
הסימנים הקליניים יכולים להתקיים בצורה כרונית (ללא הפוגות) או כהתלקחויות פתאומיות כאשר בין לבין בעל החיים לא סובל מסימנים.

אילו גזעים סובלים מהמחלה?

כעקרון המחלה יכולה להופיע בכל גזע, בחתול ובכלב. עם זאת, ישנם גזעי כלבים המועדים לכך יותר מאחרים: בוסטון טרייר, בוקסר, קיירן טרייר, שאר-פיי, דלמטי, סטר אנגלי, גולדן רטריבר, סטר אירי, לברדור רטריבר, לאסה אפסו, פודל מיניאטורי, שנאוצר מיניאטורי, פאג וטרייר סקוטי.

אבחון:

המחלה מאובחנת לפי היסטוריה רפואית וסימנים קליניים מתאימים, תוך שלילת מחלות אחרות העלולות לגרום לסימנים הקליניים (כגון נגיעות בטפילי עור חיצוניים או אלרגיות אחרות – למזון, לפרעושים).

טיפול:

בחירת הטיפול תלויה באופי המחלה בבעל החיים הספציפי: האם מדובר בהתלקחויות פתאומיות או מחלה כרונית הדורשת טיפול ממושך.

טיפול בהתלקחויות אקוטיות:

1.    ניסיון למצוא את הגורם להתלקחות ולהימנע ממנו. גורמים אפשריים: נגיעות בפרעושים, מרכיבי מזון, גורמים סביבתיים (כמפורט לעיל). כדי לשלול מעורבות גורמים אלה יש לטפל ב:
א.    חומר קוטל פרעושים: יש מגוון חומרים בשוק, חשוב להתייעץ עם הווטרינר כיוון שחומרים מסויימים עלולים להיות חזקים מדי ולגרות את העור.
ב.    הפסקת מזון חדש אם הוחל וקבלת המלצה מהוטרינר לגבי המזון המתאים
ג.    יש הממליצים לשאוב אבק ולנקות את הבית ואת מקום מרבץ בעל החיים לעתים תכופות עם חומרים מתאימים כדי לנסות ולהפחית את עומס קרדיות האבק בסביבה, אך בפועל מדובר בעבודה סיזיפית שבד"כ לא מניבה תוצאות של ממש.

2.    טיפוח העור והפרווה: רחצה עם שמפו רפואי לא מגרה פעם בשבוע , יש להשאיר את השמפו 10 דקות ואז לחפוף. ישנם סוגים שונים של שמפו בשוק, יש להתייעץ עם ווטרינר באשר לשמפו המומלץ.

3.    תרופות נגד גירוד: במקרה הצורך. במידה ולקויות העור והגירוד לא מפושטים, ניתן לעשות שימוש בסטרואידים מקומיים (כלומר שימוש בספריי המכיל סטרואידים ישירות על הלקות).  אם מדובר בלקויות מפושטות, נעשה שימוש בסטרואידים הניתנים סיסטמית במינון המינימלי העוזר לסימנים הקליניים ולתקופה קצרה בלבד. ניתן לשלב אנטיהיסטמינים בטיפול לשם הורדת מינון הסטרואידים הדרוש.

4.    אנטיביוטיקה או חומר אנטיפטרייתי: מאחר ובעלי חיים הסובל ממחלה זו נוטה לזיהומי עור או אוזניים (ולהיפך – זיהומי עור ואוזניים יכולים להוות גורמים להתלקחות סימני אטופי), יש לעתים צורך במתן אנטיביוטיקה או חומר אנטיפטרייתי מקומי או סיסטמי.

טיפול באטופי כרוני:

1.    ניסיון למצוא את הגורם להתלקחות ולהימנע ממנו. גורמים אפשריים – כמתואר לעיל. כדי לשלול מעורבות גורמים אלה יש לטפל ב:
א.    חומר קוטל פרעושים: יש מגוון חומרים בשוק, יש להתייעץ עם הווטרינר
ב.    העברת בעל החיים למזון היפואלרגני (ישנם מספר סוגים אפשריים) לתקופה של בין חודשיים ל-3 חודשים שבסופה יחזור לאוכל הרגיל שלו בניסיון לבדוק האם חזרה זו תוביל להחמרת הסימנים הקליניים. ניסיון זה נקרא "מבחן הוקעת מזון" ומטרתו לגלות האם ישנו מרכיב של אלרגיה למזון התורם לסימנים הקליניים של הכלב האטופי.
ג.    יש הממליצים לשאוב אבק ולנקות את הבית ואת מקום מרבץ בעל החיים לעתים תכופות עם חומרים מתאימים כדי לנסות ולהפחית את עומס קרדיות האבק בסביבה, אך בפועל מדובר בעבודה סיזיפית שבד"כ לא מניבה תוצאות של ממש.
ד.    ביצוע בדיקות שמטרתן למצוא את האלרגנים הספציפיים אליהם רגיש בעל החיים, במטרה לחשוף את בעל החיים לאותם אלרגנים בכמות עולה בהדרגה (בזריקות שבועיות על ידי הוטרינר) עד שמערכת החיסון שלו "תתרגל" לנוכחותם ותפסיק להגיב נגדם בתגובה אלרגית (= דסנסיטיזציה) .

ישנן שתי בדיקות היכולות למצוא את אותם אלרגנים ספציפיים:
•    IDT – Intra dermal test – הזרקה תת עורית של מגוון אלרגנים בכמות מינימלית ולבדוק עבור איזה מהם ישנה תגובה של הגוף.
•    מציאת נוגדנים לאלרגנים ספציפיים על ידי בדיקת דם.

"הרגלת" מערכת החיסון לאלרגנים הספציפיים (דסנסיטיזציה) אליהם רגיש אותו בעל חיים לוקחת זמן רב (מדובר בטיפול הלוקח בין 6 ל-12 חודשים) שבסופו רק 50-80% מבעלי החיים מראים ירידה בתגובתיות מערכת החיסון. כלומר, זהו טיפול שיכול להיות טוב ומועיל, אך אינו מהווה פתרון גורף לכל בעלי החיים האטופים והוא דורש זמן וכסף רב. לכן, טיפול זה ניתן רק במקרים שהבעלים מודעים למשמעות התחלת טיפול זה (משכו, עלותו ותוצאותיו האפשריות) ובמקרים שטיפולים אחרים לא עוזרים.

2.    טיפוח העור והפרווה: רחצה עם שמפו רפואי המומלץ על ידי הווטרינר כפעם-פעמיים בשבוע, יש להשאיר את השמפו 10 דקות ואז לחפוף. החפיפה מאפשרת הפחתת עומס האלרגנים והמיקרואורגניזמים ומתן לחות לעור ולפרווה. ישנם סוגים שונים של שמפו בשוק, יש להתייעץ עם ווטרינר באשר לשמפו המומלץ. בנוסף על החפיפות ניתן להשתמש בתוספי חומצות שומן חיוניות או במזון המכיל תוספת כזו. חומצות שומן אלה תורמות לבריאות העור והפרווה.

3.    תרופות נגד גירוד: בלקויות עור ממוקדות ניתן להשתמש בספריי סטרואידים או משחת טקרולימוס (חומר מדכא מערכת חיסון) בשימוש מקומי על הלקות. בלקויות מפושטות יש לטפל בסטרואידים או ציקלוספורין (מדכא מערכת חיסון) סיסטמית. חשוב לשים לב לתופעות לוואי אפשריות של הסטרואידים (שתייה, השתנה ואכילה מרובים, נטייה לדלקות דרכי שתן ועוד) ולפנות לווטרינר במקרה שמופיעות. ניתן לשלב אנטיהיסטמינים בטיפול לשם הורדת מינון הסטרואידים הדרוש.

4.    אנטיביוטיקה או חומר אנטיפטרייתי: מאחר ובעלי חיים הסובל ממחלה זו נוטה לזיהומי עור או אוזניים (ולהיפך – זיהומי עור ואוזניים יכולים להוות גורמים להתלקחות סימני אטופי), יש לעתים צורך במתן אנטיביוטיקה או חומר אנטיפטרייתי מקומי או סיסטמי.

תיאום ציפיות:

חשוב להבין שמדובר במחלה כרונית, שאף הולכת ומחריפה עם השנים. במחלה זו מטרת רוב הטיפולים היא להפחית את הסימנים הקליניים ולשפר את איכות החיים של בעל החיים . מלבד הטיפול בדסנסיטיבציה -שבו אנו חושפים את בעל החיים לאלרגנים אליהם רגיש ו"מרגילים" את מערכת החיסון אליהם, הרי שרוב הטיפולים האחרים אינם מעלימים את המחלה. בעל חיים אלרגי יוותר אלרגי, ויש סיכוי שיפתח אלרגיות לגורמים נוספים במהלך חייו. עם זאת, מאחר ואיכות החיים של בעל חיים הסובל מגירוד עז ולקויות עוריות איננה טובה, ישנה חשיבות ראשונה במעלה לעזור לו לטפל בסימנים הקליניים וכך לשפר את איכות חייו ואת איכות חיי בעליו.