רוצים להיות מעודכנים?
חיפוש באתר
אנמיה מדבקת בחתולים - המוברתונלה, מיקופלסמה
מי הגורם למחלה?
חיידק בשם מיקופלסמה (המוברטונלה) פליס אשר ,ברגע שנכנס לגוף, חי על גבי כדוריות דם אדומות.
כיצד החתול שלי יכול להדבק?
ההעברה של החיידק נעשית ככל הנראה ב-3 דרכים אפשריות: מהחתולה לצאצאיה (לא ברור אם דרך השליה, בלידה או בחלב), דרך הרוק בנשיכה או ליקוק של חתול נגוע וייתכן כי דרך עקיצות פרעושים וקרציות.
עם זאת, לא כל חתול שנדבר בחיידק יפתח מחלה. נראה כי 20% מהחתולים נגועים בחיידק ורק מעטים מפתחים מחלה. חתולים הנגועים בווירוסים המחלישים את מערכת החיסון – כדוגמת וירוס ה-FIV וה-FeLV, מועדים יותר לפיתוח המחלה, כמו גם חתולים הסובלים מסטרס ומתזונה לקויה.
המחלה אינה מדבקת לאנשים.
למה החיידק גורם?
אנמיה, כלומר ירידה במספר הכדוריות האדומות. האנמיה נגרמת בשני מנגנונים. המנגנון העיקרי הוא מנגנון חיסוני: מאחר והחיידק מתיישב על גבי כדוריות הדם האדומות של החתול, הוא משנה את תצורתן. הדבר גורם לכך שמערכת החיסון של החתול "מתבלבלת" ו"חושבת" שכדוריות הדם של החתול הן למעשה פולש זר ולכן מתקיפה אותן ומביאה לפירוקן (המוליזה המתבצעת בטחול). מנגנון שני של הרס הכדוריות האדומות הינו קיצור משך חייהן מעצם נוכחות החיידק ע"ג הממברנה המחליש אותה.
קלינית, החתול הנגוע יכול להראות אנמיה קלה ללא סימנים קליניים בולטים או אנמיה קשה המלווה בחום גבוה, דיכאון, התייבשות, חוסר תאבון, צהבת והגדלת טחול. במצבים חמורים המחלה עלולה להוביל למוות.
מדוע יש צהבת ואיך אני יכול לזהות קיומה?
במקרי צהבת ניתן לראות כי עור החתול (אם בהיר) וריריותיו (חניכיים, לובן העין וכו') הינם צהובים למראה.
כתוצאה מהרס הכדוריות האדומות משתחררים חומרים כדוגמת ההמוגלובין. באופן טבעי ההמוגלובין עובר פירוק ומתבצע מחזור של מרכיביו ע"י הכבד ומערכת המרה. אחד מהתוצאים המתקבלים הינו הבילירובין שצבעו צהוב. במצבים בהם יש פירוק מאסיבי של כדוריות דם ומשתחררת כמות רבה של בילירובין, הכבד והמרה "אינם עומדים בקצב" והבילירובין הצהוב מצטבר ונותן את הצבע הצהוב לרקמות.
איך אפשר לאבחן נגיעות במיקופלסמה?
בשלב ראשון ניתן יהיה למצוא ירידה בספירה האדומה בעת ביצוע בספירת דם כללית. בעת ביצוע משטח דם לעתים ניתן לראות את החיידק עצמו ע"ג הכדוריות:
לצערנו, החיידק בדם בכמויות גדולות באופן מחזורי, כלומר לא בכל עת שנרצה נוכל לראותו על גבי הכדורית האדומה, דבר המקשה על האבחון.
מאחר ומח העצם מנסה לפצות על הרס הכדוריות האדומות, הוא מייצר כדוריות חדשות ועדות לכך ניתן גם כן למצוא במשטחי הדם.
מספר 1-4 : הטפיל על גבי הכדורית האדומה
מבחן נוסף, שמידה ויוצא חיובי מחזק את האפשרות שקיימת נגיעות במיקופלסמה, הינו מבחן לבדיקת תגובת נוגדנים של מערכת החיסון כנגד הכדוריות האדומות (autoagglutination, coombs' test).
אבחון סופי ניתן לבצע בעזרת שליחת דם החתול לבדיקת PCR במעבדה חיצונית הבודקת את קיומו של דנ"א החיידק בגוף החתול.
איך מטפלים?
מאחר ומדובר בחיידק, אנטיביוטיקה עוזרת להילחם נגדו ומביאה להחלמה קלינית. יש צורך במתן אנטיביוטיקה לפה ממשפחת הטטרציקלינים (כדוגמת דוקסילין) לשלושה שבועות, תוך מעקב אחר חום גוף, תאבון ותפקודי כבד.
במקרים בהם מדובר במחלה מתקדמת, לרוב יש צורך באשפוז החתול לצורך מתן האנטיביוטיקה תוך וורידית, מתן נוזלים, תרופות להורדת החום וטיפול תומך. לעתים, באנמיה חמורה, יש צורך במתן עירוי דם וסטרואידים להחלשת תגובת מערכת החיסון נגד הכדוריות האדומות.
מה עם החתול שלי? האם הוא יהיה בסדר?
ברוב המקרים הלא מסובכים של נגיעות במיקופלסמה, הפרוגנוזה (הצפי שהחתול יחלים או לא) טובה. במקרים בהם המחלה מתקדמת, הפרוגנוזה יכולה להיות טובה בהינתן טיפול אינטנסיבי נכון.
חשוב להבין כי האנטיביוטיקה עוזרת להפחית את כמות החיידקים בגוף ולכן מעלימה את הסימנים הקליניים, אך היא אינה מסלקת את החיידק מהגוף לגמרי ומרבית החתולים נותרים נשאים כל ימות חייהם ועלולים לסבול מהתפרצות נוספת בעתות סטרס או חסר תזונתי.
אתר זה נבנה ומקודם ע"י VPR חברת קידום אתרים | כל הזכויות שמורות (c) המרכז הוטרינרי - אם המושבות | וטרינר תורן